לחם ידוע כאחד ממוצרי המזון הבסיסיים, העתיקים והמגוונים ביותר בתזונה האנושית. הוא מילא תפקיד חסר תחליף בתזונה בתרבויות ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה. מקורו בימי קדם, כאשר הלחם התפתח ונודע תחילה כמיני לחמים שטוחים פשוטים שהפכו עם הזמן למגוון רחב של מוצרים שניתן למצוא בכל רחבי העולם. המרכיבים העיקריים שלו הם קמח ומים לצד שמרים, וזה היופי שבו, עם הפשטות האלגנטית והטעם הטעים. אך יחד עם הפשטות לכאורה, תהליכי התסיסה והאפייה הופכים אותו למרכיב תזונתי טעים, בריא וחשוב מאי פעם. כיום, לחם בריאות אינו רק מקור לפחמימות, אלא הוא גם מספק סיבים תזונתיים, ויטמינים בריאים ומינרלים. המסקנה היא שזהו עדיין מרכיב תזונתי שמשתלב בחייו של כמעט כל אחד ואחת, מדי יום.

מהי המשמעות של צריכת לחם מומלצת?

התדירות והכמות של צריכת לחמים שונים תלויים בדברים רבים. בין היתר הכמות של הצריכה המומלצת תלויה בתזונה האישית, במשקל הגוף, בצרכי הבריאות ואף במנהגים התרבותיים. באופן כללי, תזונאים קובעים כי לחמים מהווים חלק חשוב מקבוצת הדגנים בתזונה מאוזנת. נהוג לתת דגש בעיקר על דגנים מלאים, כדי ליהנות מהיתרונות הבריאותיים המקסימליים.

עבור מבוגרים, ההנחיות התזונתיות המומלצות גורסות כי מאכלי דגנים, לרבות לחם, צריכים להוות כרבע מהארוחה, כאשר לפחות מחצית מזה רצוי שיהיה ממקורות של דגנים מלאים. לילדים ובני נוער יש צרכים תזונתיים שמשתנים ככל שהם גדלים. ילדים צעירים יותר עשויים להזדקק למנות לחם קטנות ביחס לבני נוער, במיוחד אלה הפעילים ועוסקים בספורט, אשר זקוקים ליותר פחמימות כדי לשמור על רמות האנרגיה הגבוהות. לייעוץ אישי, מומלץ להתייעץ דיאטן או תזונאית במידה ורוצים לקבל תמונת מצב מדויקת.

איך משרד הבריאות מתייחס לצריכת לחם נבונה?

ארגוני בריאות מובילים בעולם כמו גם משרד הבריאות בארץ מדגישים את החשיבות של בחירת סוגי הלחם הנכונים. במשרד הבריאות תומכים בצריכת לחם שנאפה מדגנים מלאים ביחס לסוגים מעובדים יותר, כלומר לחם לבן רגיל. לחם מעובד לבן פחות מועדף שכן דגנים מלאים פחות מעובדים נוטים לשמור על ערך תזונתי גבוה יותר. לחמים מדגנים מלאים עשירים יותר בסיבים, שמסייעים לעיכול ומסייעים בשמירה על משקל בריא. תזונאים ממליצים כי לפחות מחצית מכל הדגנים הנצרכים יהיו מדגנים מלאים, כגון לחם מחיטה מלאה, לחם עם שיבולת שועל או לחם מחמצת.

לחם וחשיבותו בתזונה ובאורח החיים המודרני

בעוד לחם נשאר מצרך בסיסי, תפקידו ומקומו בתרבות התפתחו עם הזמן. למשל כיום יותר מודעים לנושאים כמו אי סבילות לגלוטן או השמנת יתר, ידוע שיש אנשים אשר זקוקים לתזונה יותר דלת פחמימות. לחם מחמצת, למשל, צבר פופולריות לא רק בגלל טעמו הייחודי אלא גם בגלל היתרונות הבריאותיים שבו. הוא נחשב קל יותר לעיכול מאשר צורות אחרות של לחמים, בשל תהליך התסיסה שמפחית עמילנים, מה שהופך את הגלוטן בקמח למתעכל טוב יותר עבור הרגישים. יתר על כן, חידושים בהכנת לחם הובילו לזמינות של לחמים המותאמים למצבים בריאותיים שונים ולהעדפות אישיות.

יש מגוון של סוגי לחמים כגון לחמים ללא גלוטן, כאלה העשירים בסיבים ולחמים מועשרים בוויטמינים. התפתחויות אלה משקפות מגמה רחבה של תזונה מותאמת אישית, שבה לחם הוא לא רק מצרך בסיסי אלא מרכיב מגוון, שניתן להתאמה אישית לכל אדם ולכל דיאטה.

לסיכום לחם ממשיך להיות מרכיב מרכזי בתזונה ברחבי העולם. בין אם אתם בוחרים בלחם לבן או שמנסים את הטעמים והיתרונות העשירים של סוגי לחם כמו מחמצת, לכולנו יש שפע של אפשרויות שמתאימות לטעם האישי.