כשאנחנו חושבים על אוכל ישראלי, אנחנו נוטים לחשוב על חומוס ושווארמה עם סלט קצוץ או טחינה נוזלית שמטפטפת על הידיים.

אבל יש משהו אחד שמחזיק את כל אלה יחד. משהו שאולי נראה פשוט במבט ראשון, אולי אפילו שגרתי, אבל הוא הרבה יותר מכך. זהו המאפה שפותח דלתות, סוגר עסקאות, וממלא לבבות. הפיתה.

לאן נעלם הסיפור של הפיתה?

רובנו רגילים לחשוב על הפיתה כעל "עטיפה", משהו ששם בתוכו את העיקר, ומהשפע הזמין של  סוגי לחמים, הפיתה אולי נראית הפשוטה ביותר, אבל האם אי פעם עצרתם לשאול את עצמכם איך היא הפכה ממאפה שטוח ועניו לאייקון תרבותי נפוץ בכל בית ורחוב?

ובכן, הפיתה לא נולדה בישראל אלא במצרים עם היסטוריה של אלפי שנים. היא הופיעה לראשונה במסופוטמיה ובאזור הלבנט – שם אפו אותה בטאבונים על אבנים לוהטות.

איך נאפית פיתה?

תהליך אפיית הפיתה נראה פשוט – קמח, מים, שמרים, מלח – אבל זה מדע שלם. השמרים צריכים בדיוק את הזמן הנכון לתסוס, הבצק צריך את הלישה הנכונה כדי לפתח גלוטן שיחזיק את הכיס שייווצר בעת האפייה, והחום חייב להיות עז ומהיר, כדי שהפיתה "תתנפח".

זו גיאומטריה של לחות, חום וזמן, ופה בדיוק זה קורה: הפיתה מתנפחת ונפתחת מבפנים, חמה, רכה ומזמינה למילוי בכל טוב.

רגע, יש יותר מסוג אחד של פיתה?

ברור שכן. הפיתה הישראלית, לחם לבן עם כיס – היא רק אחת מתוך עולם שלם של וריאציות. קחו למשל את פיתות הכוסמין, שמביאות איתן טעם עמוק וניחוח אגוזי טבעי, עם מרקם מעט יותר כפרי ותחושה מזינה יותר בכל ביס.

במאפיית אנג'ל תמצאו גם פיתות קלות יותר, עם פחות קלוריות ותחושת קלילות, או המותג שיצרנו: פיתה פיתה בלאדי, בטעם ומרקם ייחודי של רכות ואווריריות שתמצאו רק בלחמים שמיוצרים בעבודת יד, כאלו שמוסיפים טוויסט עדין לנגיסה הראשונה.

פיתה עם ערך מוסף

בין שפע סוגי הפיתות המוצעות כיום, תוכלו למצוא אצלנו פיתות כוסמין לבן שמבוססות על שילוב ייחודי של טעם ומרקם עדין עם ערכים תזונתיים משופרים. הפיתה מתאימה למגוון שימושים, ממילוי קלאסי כמו חומוס או שווארמה, ועד לשילובים מודרניים כמו ירקות קלויים או ממרחים טבעוניים.

פיתה מחוץ לקופסה

הפיתה כבר מזמן לא רק כיס לפלאפל. שפים צעירים ויצירתיים הופכים אותה לבסיס לפיצה בסגנון לבנטיני, קורעים אותה לרצועות ומגישים אותה כ"קרוטונים ים תיכוניים", או ממלאים אותה במרכיבים לא צפויים כמו סשימי טונה, קונפי עוף, או אפילו מוס שוקולד מריר.

בבר תל-אביבי אחד אפילו מגישים פיתה מטוגנת, ממולאת בברנזינו צרוב ויוגורט. הלהיט החדש הוא קינוח מעולה של פיתה במילוי חלבה, טחינה גולמית ושברי שוקולד מריר, וכמובן שיש גם פיתה על האש עם חמאה מתובלת. פיתה ממולאת רוסטביף וחרדל דיז'ון? לגמרי כאן כדי להישאר.

בדיוק כמו לחם מחמצת שפרץ את גבולות המטבח הביתי והפך למצע יצירתי עבור אינספור שילובים קולינריים, גם הפיתה מתגלה היום כבסיס ורסטילי ומעורר השראה – בין אם כמאפה מלוח, קינוח מושחת או חוויה גסטרונומית שלמה.

יותר מאוכל – זהות תרבותית

הפיתה היא הצהרה. היא אומרת: אנחנו כאן, עם כל הרקע התרבותי שלנו, אבל עם ראש פתוח. אנחנו אוהבים את השורשים שלנו, אבל גם יודעים לפרוץ גבולות. היא מאחדת בין טעמים, בין קהלים, בין דורות.

היום, כשמודעות לבריאות משמעותית בבחירת המאכלים, אפילו קלוריות בפיתה הופכות לשיקול, ובמאפיית אנג'ל תמצאו מגוון גרסאות מופחתות קלוריות, עשירות בסיבים או על בסיס כוסמין, כך שלא תצטרכו לוותר על כל מה שהופך את הפיתה למנה הישראלית המושלמת.