הפעם אנחנו מזמינים אתכם לטיול מיוחד. טיול מסביב לעולם בעקבות הלחם. לאורך ההיסטוריה כל עם וכל תרבות התאפיינו בלחמים משלהם, עם מאפיינים מיוחדים. לעיתים התלוו לכך טכניקות אפייה מיוחדות וכן גם טקסים המיוחדים הקשורים לאפייה וגם לאכילת הלחם. מהבגטים הצרפתיים הארוכים דרך הפיתות הישראליות והחלות היהודיות - כל מקום בעולם תורם את תרומתו הייחודית שלו לפסיפס העולמי של תרבות אפיית ואכילת הלחם. הפעם נעבור דרך המטבחים השונים ונגלה לא רק מגוון של טעמים וצורות אכילה מעניינות אלא גם את הסיפורים של אפייה ולמים שהתפתחו לאורך מאות ואפילו אלפי שנים.

הטעם של איטליה - צ'יאבטה (צַ'בַּאטה) ופוקצ'ה

איטליה היא אמנם ארץ הפסטה אבל יש בה גם מסורת של לחם מיוחד במינו. איטליה הביאה לעולם כמה מסוגי הלחם הידועים והאהובים ביותר. הצ'יאבטה, שיש המכנים דווקא ג'בטה עם הקרום הקשה ועם החלק הפנימי האוורירי. אמנות זו של אפייה מייצגת את השלמות האיטלקית שנעה בין פשטות כפרית לבין טעם מעולה. תהליך ההכנה הארוך יחסית והטכניקות המיוחדות של האפייה המשובחת מוציאים לחם שהולם באופן מיוחד את הטעמים העזים והתבלינים של המטבח האיטלקי.

וכמובן גם הפוקצ'ה, הלחם המפורסם שכיום ניתן להשיגו גם בארץ. הוא הולך נהדר עם שמן הזית הנדיב שיוצקים עליו ובשילוב עשבי התיבול שמעניקים לו מראה יפהפה. זוהי תצוגה לא פחות יפה וטעימה של אומנות האפייה של ארץ המגף. טכניקת אפייה מלאה בטעם, שהופכת את המרכיבים האיטלקיים הנפוצים לכדי משהו קסום. אגב, לחם מחמצת איטלקי בסגנון אותנטי נאפה במשך מאות שנים באותן השיטות הקלאסיות. הכל תוך כבוד לכל חומרי הגלם והמתכונים הוותיקים. האיטלקים גם הפכו את אירוע אכילת הלחם לטקס חברתי, כאשר הלחם מלווה כל ארוחה ומהווה סמל של אירוח וחמימות משפחתית שכל כך מאפיינת את האיטלקים עד ימינו.

הקסם של הלחמים הצרפתיים הידועים

צרפת, המדינה שמזוהה יותר מכל אחרת עם תרבות הלחם המשודרג, הביאה לעולם למשל את הבגט המפורסם - לחם שהפך לסמל לאומי. הבגט הצרפתי, עם הצורה הארוכה וזהבהבות המקסימה, נאפה תוך גילוי מיומנות רבה. הוא מייצג את שיא האומנות הצרפתית באפייה ואת החיים הטובים. בכל ביס אפשר ממש להרגיש את המאפיות הצרפתיות, או "בולנז'רי", שמהוות סוג של כיכר חברתית בכל שכונה וכפר. הטקס היומי של קניית לחם טרי עדיין קיים ושומר על מסורות של ימים ימימה. אמנם כיום אפשר למצוא בצרפת גם פיתות מקמח כוסמין אבל הבגטים והמאפים הצרפתיים עדיין מהווים מקור של גאווה לאומית.

פיתות וחלות כי אין כמו בבית

בארץ ישראל ובמזרח התיכון החלו בגידול הדגנים המתורבתים. האזור ידע אין ספור לחמים שחלקם אהוב מאוד עד היום. הפיתה שכולנו אוהבים החלה כלחם שטוח פופולארי שנאפה במהירות בטאבון ואפילו על אש פתוחה. עד היום הפיתה נחשבת לסמן המטבח הישראלי המעודכן. גם לחמניות מקמח מלא הפכו לבנות בית אצל בתים רבים, אפילו כשהן אפויות בשיטות עתיקות, בתנורי טאבון או תנורי חרס וכמובן גם בתנורים מודרניים יותר.

החלה הקלועה המיוחדת והטעם המתקתק, מייצגת את ההשפעה היהודית הן באירופה והן בארץ ישראל. וכיום זמינה גם חלת כוסמין כאשר משפחות מחפשות חלופות בריאותיות. ועדין גם חלות מתוקות מלוות את שולחן השבת או החג ואהובות בבית ובכל אירוע כשהן מסמלות ברכה ושפע. אם כן, אופים ברחבי העולם ממשיכים לעבוד עם קמחים וותיקים, עם כוסמין, לצד קמח לבן ושיפון והתוצאה – לחמים מכל העולם, שתמיד שווה לנסות, להכיר וליהנות.